יו"ר ועדת המדע ח"כ מאיר שטרית:

"הממשלה מבזבזת את כספי המדינה בהפחתות מס לעשירים במקום לתקצב את המוסדות להשכלה גבוהה"  

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ מאיר שטרית (קדימה), קיימה היום (15.2.2010) ישיבה בנושא תקציבי המחקר במערכת ההשכלה הגבוהה – לקראת מודל תקצוב חדש.  בישיבה השתתפו פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (הות"ת), ח"כ יולי תמיר (עבודה), ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס), פרופ' עודד אברמסקי, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (המולמו"פ), נציגי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נציגי האוניברסיטאות והמכללות, נציגי משרדים ממשלתיים ואורחים נוספים.

את הישיבה פתח יו"ר הועדה ח"כ שטרית ואמר:"מערכת הות"ת הוקמה לפני שנים רבות, ומאז שנקבע מודל התקצוב, חלו שינויים מהותיים במוסדות ההשכלה הגבוהה, אך אלו לא לוו על ידי שינויים מקבילים במודל."  פרופ' טרכטנברג הוסיף לדבריו, והדגיש כי השאלה של תקצוב מחקר בהשכלה הגבוהה היא לא רק שאלה של ויסות כספים, אלא גם של תמריץ לקראת היעדים שהמוסדות להשכלה גבוהה מציבות לעצמן.

פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון וייצמן למדע, הסביר כי במכון וייצמן, מכון שלא קיימת בו תכנית ללימודי בוגר, התקציב מתבסס לרוב על תקציבי מחקר.  כתוצאה מכך, רוב התקציב של המכון מגיע ממוסדות פרטיים, ומכיוון שמרבית מהמוסדות הללו ממוקמים באירופה, למעשה האירופאיים הם אלה שקובעים את סדר היום במכון.

פרופ' שושנה ארד, נשיאת המרכז האקדמי רופין ויו"ר ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות, העלתה את נושא חשיבותן של המכללות.  פרופ' ארד ציינה שבזכות המכללות נוצרה נגישות להשכלה גבוהה לסטודנטים שאינם מצליחים להתקבל לאוניברסיטאות ולאוכלוסיות חלשות בארץ, דבר אשר  מעלה את רמת ההשכלה במדינה, וגם יוצר תחומי מחקר חדשים שלא נידונים באוניברסיטאות.

הן ח"כ שטרית והן פרופ' טרכטנברג דיברו על החשיבות של תקצוב ארוך-טווח למוסדות להשכלה גבוהה, המפעילים פרוייקטים ומחקרים ארוכי-טווח אבל נאלצים לעמוד מול תקציבים משתנים כל שנה.  פרופ' טרכטנברג הסביר שצריך מבט ארוך-טווח גם בנושא תקצוב המקצועות הנלמדים, לדבריו: "כדאי להבין שלא כל מקצוע צריך להיות מתוקצב כמו האחרים.  אפשר ואפילו רצוי לקחת בחשבון איזה תחומים יותר חשובים ממבט לאומי, או ממבט חברתי (כגון השקעה באוכלוסייה החרדית או האוכלוסיות של המיעוטים)."

השאלה המרכזית בדיון הייתה השאלה של האם באמת דרוש מודל חדש לתקצוב מחקר בארץ או האם אפשר אולי להסתפק בתיקונים למודל הנוכחי.  כל הנוכחים הסכימו עם החשיבות של העלאת התקציב למחקר במוסדות להשכלה גבוהה.  לדברי פרופ' זייפמן: "אם לא היו משקיעים לפני 30 שנה במחקר, היום לא היינו במצב הנוכחי שבו מכון וייצמן מחזיק ב-7 פטנטים מתוך 25 - התרופות הנמכרות ביותר בעולם.  הפכנו ממדינה שמייצאת תפוזים למדינה שמייצאת מחשבים".

ח"כ שטרית סיכם את הפגישה בפנייה חריפה לממשלה: "המחקר הבסיסי הוא הגזע ממנו צומחים הפירות של התעשייה במדינת ישראל.  אני קורא לממשלה להעלות את תקציבי המחקר הבסיסי.  זה כסף קטן לעומת השקעות הממשלה בתחומים שונים – הממשלה מאבדת 5 מיליארד שקלים בהפחתת מיסים לעשירים, כשבמקביל המוסדות להשכלה גבוהה סובלים מחסרונות בתקציבים והמדינה כולה עדה לבריחת מוחות משמעותית."

לפרטים: יוני היילמן 052-518-4009