|
ועדות החינוך והמדע של הכנסת מגנות בכל לשון של גינוי את החלטת החרם האקדמי בבריטניה: ”מדובר באנטישמיות וחוסר הגינות ”
|
|
|
04/06/2007
|
ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת המדע והטכנולוגיה, קיימו היום ישיבת חירום בנושא הטלת החרם האקדמי בבריטניה על מדעני ישראל.
ח”כ זבולון אורלב, יו”ר ועדת המדע והטכנולוגיה: ”החלטת ארגון הסגל הבריטי האקדמי היא החלטה אנטישמית, שיש בה שנאת ישראל, יהדות וציונות. אני מציע לבריטניה לקרוא את מחקרה של ד”ר אפרת זילבר שבדקה את פעולות הענישה של בריטניה נגד צפון אירלנד בשנים 1969-1994. מדינת ישראל רחוקה מאוד מהאמצעים החמורים והקשים שנקטה בהן בריטניה. הם, בתוך ביתם, אינם מתנהגים כיאות, והם ממהרים להטיף לנו מוסר בעוד אנו עומדים מול טרור רצחני.”
ח”כ מיכאל מלכיאור, יו”ר ועדת החינוך, התרבות והספורט: החרם הבריטי על ההשכלה הגבוהה הוא אנטישמי, גרוטסקי ופסול בכל קנה מידה. זה מה שעשו שונאי ישראל לאורך הדורות ליהודים – בידלו והרחיקו את היהודים מכלל העמים. החרם משקף שיח חריף בבריטניה שאינו כבר על הכיבוש אלא על עצם קיום מדינת ישראל. קיימת סכנה גדולה של הדבקת מדינות נוספות באירופה. צריך לדעת, שיש בישראל כשל רב שנים בנושא ההסברה העולמית: שנים מקצצים בתקציבים להסברה ומתנתקים משיח עם מדינות העולם בנושא זכויות אדם – ואז, כשמוטל חרם – זה כאילו נופל עלינו כרעם ביום בהיר.”
ח”כ ראלב מגאדלה, שר המדע, התרבות והספורט:”החרם האקדמי אינו יאה לחברה תרבותית-דמוקרטית מתקדמת כחברה הבריטית. התשובה הטובה לחרם, בנוסף לדיאלוג, היא תקציבים לפרויקטים משותפים.”
ח”כ יולי תמיר, שרת החינוך: ”עיקר הבעיה בחרם האקדמי, היא שנעשה שימוש בכלי אקדמי בצורה לא הוגנת. חרם נגדי היא טעות. לא יתכן שנדבר על חופש אקדמי ובאותה עת נגביל אנו את החופש האקדמי. יש להפריד אקדמיה מפוליטיקה.”
ח”כ שלמה ברזניץ, יו”ר אגודת הידידות הפרלמנטרית ישראל-בריטניה בכנסת: ”ההחלטה לשקול חרם אקדמי היא בראש ובראשונה ביזיון לבריטים עצמם. במקום לגרום להסלמה על ידי חרם נגדי, עדיף לפעול בשקט ולהיעזר בגופים בינלאומיים שיעשו את העבודה בשבילנו”.
פרופ` יוסף ישורון, אוניברסיטת בר אילן: ”אנחנו צריכים לפנות לסגל האקדמי בבריטניה, ולא להלחם בהם. חרם נגדי הוא חסר תועלת. אנו מנסים לשכנע את האקדמיה בארה”ב להטיל חרם על בריטניה. ממשלת ישראל צריכה להקצות כספים לשיתוף פעולה פורה עם בריטניה - דבר שיאפשר את שינוי האווירה.”
פרופ` יהודה באואר, היסטוריון: אלה שמטילים את החרם על ישראל, ברובם, מתנגדים גם למדיניות בריטניה וארה”ב בנושא עירק, כך שקודם כל הם צריכים להחרים את עצמם. המתקפה על ישראל היא על היהודי - הקולקטיבי. אנגליה היא מרכז האנטישמיות האירופית, שמתקיימת ”במעמדות המפטפטים”. בקרב העם הבריטי זה לא קיים.”
החלטות הוועדות:
1. הוועדות מגנות בכל לשון של גינוי את החלטת החרם האקדמי של איגוד הסגל האקדמי של בריטניה וקובעות כי היא בגדר אפליה פסולה, דעה קדומה וחוסר הגינות כנגד מדינת ישראל. החרם, לבד מהיותו סותר את ערך החופש האקדמי, אף נגוע באנטישמיות הלובשת אצטלה של ביקורת מדינית.
2. הוועדות קובעות, שאין שום קשר בין זכויות אדם והחלטת החרם. עצם ההחלטה היא צביעות המהווה פגיעה חמורה בזכויות אדם.
3. הוועדות קובעות כי הדרך הראויה להאבק במגמות החרם היא להרבות הסברה עקבית ומתמשכת וכן שיתוף פעולה אקדמי של ישראל עם מדינות העולם ודורשות ממשרדי הממשלה להקצות תקציבי הסברה לשגרירויות ישראל בעולם למטרות אלה וכן לגופים ממשלתיים וגופים לא ממשלתיים ולדווח לה על כך תוך שלושה חודשים.
4. הוועדות קוראות לכל המוסדות האקדמיים לרבות ארגוני סטודנטים והארגונים הציבורים בארץ ובעולם להאבק במגמת החרם.
5. ראשי הוועדות, יחד עם יו”ר הכנסת, יפנו לכל הפרלמנטים במדינות החופשיות בעולם וכן לארגונים פרלמנטריים איזוריים ומדינתיים, כדי לגנות את החרם.
6. הוועדות מגנות את אותם אנשי אקדמיה ישראלים מעטים המעודדים את החרם כנגד ישראל.
|
|