ועדת החינוך, התרבות והספורט דנה היום בשאלה "האם יש צורך בהקמת מינהל חינוך ערבי נפרד במשרד החינוך".

יו"ר הוועדה, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור: "המגמה המוצהרת של משרד החינוך היא לאחד את החינוך הממלכתי, כך שבתוך האיחוד יישאר פלורליזם מסויים מעבר לליבה, גם כלפי ערביי ישראל. אך משום מה, זה לא מה שקורה. התחושה היא שבמציאות, מתאפשרת יותר ויותר עצמאות לזרמים שונים - עד שזה מגיע לערבים. כשמגיעים אליהם, במשרד אומרים: 'עד כאן. החינוך צריך להיות ממלכתי ומאוחד'. להבנתי, צריך לתת ביטוי מיבני לרצון הגדול של הציבור הערבי לבטא את הזהות שלו ולגבשה."

ד"ר שרה לזר, יועצת לפורום להסכמה אזרחית הציגה את הקריאה לפעולה, שגובשה ע"י הפורום להסכמה אזרחית לקראת 'כנס יפו' להקמת מינהל חינוך ערבי נפרד במשרד החינוך.

פרופ' יצחק קשתי מביה"ס לחינוך באוניברסיטת ת"א: "יש לחזק את מערכת החינוך, כך שמשרד החינוך יהיה בעיקר גוף מנהל, שמעניק רישוי לבתיה"ס, ולא בהכרח כגוף שמעורב בכל הליך שמתקיים בביה"ס. יש להטיל את עיקר האחריות על פיתוחו של ביה"ס באמצעות הדרג המקצועי בשטח, מורים ומנהלים. המשטרים שניסו לערוך שינויים באמצעות מערכת החינוך כבר פסו מהעולם. חשוב ללמד 4 לשונות בכל בתיה"ס - לשון האם, לשון המדעים, שפה זרה ולשון הדמוקרטיה. יחד עם זאת, כל עוד המודל שאני מציע לא ממומש, יש מציאות פסיכולוגית חברתית טעונה מאוד לא שוויונית, ועל כן, למנהל הפדגוגי העצמאי הערבי יש הצדקה."

ד"ר חאלד אבו עסבה, מנהל מכון מסאר למחקר תכנון וייעוץ: "כבר שנים שאנחנו קוראים להקמת מינהל חינוכי. הנושא מתחיל לרקום עור וגידים מחוץ למערכת עצמה, וכבר נעשו צעדים להקמת מנהל פדגוגי במסגרת ועדת המעקב של ערביי ישראל. אני מציע הקמת מינהל חינוך עצמאי לחינוך הערבי, בדומה למנהל חינוך ממלכתי דתי, שיש לו תקציב משלו ועצמאות פדגוגית, והוא פועל בהידברות עם משרד החינוך."

לאה רוזנברג,סמנכ"לית ומנהלת המנהל הפדגוגי במשרד החינוך: "עמדת משרד החינוך היא אינטגרציה - לא כזו שמשטשטשת את ההבדלים, אלא שיודעת את הצרכים של האוכלוסיות והמטרות החינוכיות, כשיש ליבה שמחייבת את כולם. זאת, תוך השפעה של הקהילה המקומית וההורים -  אך לא בשדרה המרכזית. עמדתי היא, ששינויים מבניים לא עשו את הנס הגדול. השינוי בהקמת מערכת מסודרת אחרת לא יעשה את ההבדל. צריך לעשות שינויים רבים במערכת כך שהישגי התלמידים דוברי הערבית ישתפרו. הפערים לא כוסו, למרות פעילות רחבה שנעשית במשרד החינוך."

שלמה אילון, סגן יו"ר המזכירות הפדגוגית: "לא אפרוש מתפקידי עד שיורחבו לימודי הערבית לרמה של 1 יח"ל לבגרות בערבית, לפחות. אני לא מעריך שמינהל פדגוגי ישנה את מצב החינוך בקרב המגזר הערבי. חסר מאוד פיקוח מקצועי."

אברהים אבו שינדי, מנכ"ל עמית, הפורום להסכמה אזרחית: "יש להקים מִינהל עצמאי. כיום יש מְנהל לחינוך ערבי, אך אין מִנהל. יש חצי משרת מפקח בגיאוגרפיה על כל המגזר הערבי, למשל. ילד ערבי היום מחוייב ללמוד בספרות טשרניחובסקי וביאליק, ולא יכול לקבל תעודת בגרות בתנ"ך. זאת, כשאינו מחוייב לקוראן ולברית החדשה".

ח"כ נדיה חילו: "ברור שיש צורך בשינוי כדי לשפר את מצב החינוך הערבי. למרות הדיבורים על השקעה בחינוך הערבי, התלמידים בחינוך הערבי מקבלים אפילו פחות ממה שקיבלו בשנת 2000. למינהל פדגוגי ערבי יהיו השלכות מרחיקות לכת על תכנים ועל הישגיות. השאלה היא אם הפרסונות הקיימות יכולות להוביל למהפך שאנחנו רוצים ולתוצאות. יש לי תחושה קשה, שגם אנשי המקצוע שעובדים במבנה הקיים היום, לא יכולים להוביל - חד משמעית, לפתרון. החלק של מעורבות הורים במבנה הקיים הוא לא הפתרון, כי כיום, שכשהאמצעים מוצעים להורים, הם לא מנצלים אותם. אם הקמת המנהל תתן מענה לכל השאלות האלה, אני בעד."

כמאל עטילה, דוברות משרד החינוך: "השרה מקימה גוף מייעץ בנושא החינוך הערבי, ממיטב הכוחות בתחום. הגוף יגיש לה מסקנות תוך חודש."

יו"ר הוועדה, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור, סיכם את החלטות הוועדה:

1.       הוועדה דורשת ממשרד החינוך למצוא את המסגרות הנכונות להעצמת הציבור הערבי.                      

2.       הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להעביר לה תוך חודשיים את תכנית המשרד להעצמות אלה.