ועדת הכלכלה קיימה דיון מיוחד במצוקת הסוחרים במרכז ירושלים, לאחר שבתחילת השבוע סיירה בתוואי הרכבת הקלה ברחוב יפו. ח"כ אדטו שיזמה את הסיור: "לא יכול להיות שגובים ארנונה ממישהו שהעירייה לא נותנת לו שירותים". אחד מסוחרי מרכז העיר שסיפר על סגירת עסקים אמר: "הרכבת הקלה הצליחה לעשות מה שהטרור לא עשה"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שאמה-הכהן, קיימה היום דיון מיוחד בהשלכות פרויקט הרכבת הקלה על סוחרי מרכז העיר ושוק מחנה יהודה. היו"ר ציין בפתח הישיבה כי הדיון התקיים לאחר סיור שקיימה הוועדה בתחילת השבוע ברחוב יפו, ביוזמת ח"כ רחל אדטו. "מצאנו מרכז עיר מדמם מבחינה מסחרית", אמר יו"ר הוועדה ח"כ שאמה-הכהן, "ועכשיו אנחנו רוצים לבחון איך ניתן להקל על מצוקת הסוחרים".

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, אמר כי העירייה ניסתה למצוא פתרונות, בעוד שכשהוא נכנס לתפקידו ב-2009 היה ברור לו שיש כשל ניהולי בפרויקט. "הגענו למסקנה שצריך להאיץ את סיום הפרויקט, ברגישות לצרכי הציבור". באשר לסוחרים אמר ברקת כי הוחלט לייצר תנועה במרכז העיר ולא לתת להם שיפוי או הנחה בארנונה, "מאחר והנחה בארנונה היא בטלה בשישים לעומת פעולות שיצרו תנועה של קונים". לדברי ברקת, "במקום דגים צריך לתת לסוחרים חכות ויש מסה של אירועים מתוכננים בקיץ כדי לייצר תנועה במרכז העיר".

ברקת התייחס לשאלה של היו"ר שאמה-הכהן, באשר לאפשרות למתן פיצוי לתושבים. הוא אמר כי  "המדינה חתומה על החוזה ואני מצפה שהיא תסייע בשיפוי". לדבריו, לעיריית ירושלים אין די משאבים כדי לפצות את הסוחרים. "במעט שיש לנו החלטנו לפתח תנועה במרכז העיר", אמר ראש העיר ברקת.

ח"כ אדטו אמרה כי "אמנם כל מה שצופה פני עתיד מביא איתו קרן אור, אבל צריך לדבר גם על ההווה והעבר". לדבריה, לא יכול להיות שהמחדל בתכנון הרכבת הקלה ייפגע בסוחרים. "לא יכול להיות שגובים ארנונה ממישהו שהעירייה לא נותנת לו שירותים", הוסיפה ח"כ אדטו, וציינה כי הגישה הצעת חוק שתאפשר לוועדת ההנחות של העירייה לתת הנחה בארנונה לסוחרים שנפגעו. "בעלי העסקים במרכז העיר לא צריכים לממן את הקמת הרכבת הקלה", אמרה ח"כ אדטו.

נציגי הסוחרים שהשתתפו בדיון אמרו כי קו רכבת אחד לא יפתור את הבעיה במרכז העיר, אלא ייצור בעיות אחרות. לטענתם, בשנת 2000 דובר על הקמת קרן לעזרה לסוחרים שייפגעו, אך הקרן מעולם לא קמה. סגן יו"ר ועדת הסוחרים, אלי מזרחי, אמר כי "לכל סוחרי העיר מגיע פיצוי ענק, ולא רק בארנונה".

"זאת עובדה שיש נזק ועובדה שצריך לפצות", הוסיף אחד מסוחרי מרכז העיר מלכאן כיומרס. "אם לא יפצו אותנו אז יש שופטים בירושלים ואנחנו נגיש תביעות פיצוי". כיומרס סיפר כי סוחרי מרכז העיר עברו שנים של טרור ולא סגרו את העסקים, כדי לא לתת לטרור לנצח. "הרכבת הקלה הצליחה לעשות מה שהטרור לא עשה", הוסיף כיומרס.

ח"כ ישראל אייכלר אמר כי "הרכבת היא מצג תיירותי מרשים, אבל שמו אותו בתוך רחוב יפו שהוא מרכז חיי העיר ירושלים ושיתקו אותו. כשהלכנו ברחוב הרגשתי ש'כיכר השוק ריקה' כמאמר השיר". אייכלר הוסיף כי צריך לבחון מה עושים עכשיו, הוא הציע להוסיף שתי תחנות על התוואי ברחוב יפו, בכיכר ציון ובבניין ג'נרלי, ולהחזיר את הגדרות לשמירה על ביטחון התושבים".

ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ, ציינה כי בחישוב הזמן שלקח לבנות את הרכבת מגלים כי נבנו 44 ס"מ של פסים ביום. "יש פה מחדל ברור ואף אחד לא לוקח אחריות", אמרה. היא ציינה כי לטענת הסוחרים אמדן הנזק עומד על 1.7 מיליארד שקל והוסיפה: "אני דורשת שאנחנו בוועדה ניקח על עצמנו לקדם את הפיצוי לסוחרים".

ראש העיר ברקת ציין כי פנה למדינה כדי לבדוק אפשרות לקבלת פיצוי לתושבים, ואמר כי נענה בשלילה. היו"ר שאמה-הכהן אמר כי ברור לכולם שגם ההיגיון וגם ההגינות מחייבים מתן פיצוי לסוחרי מרכז העיר. הוא הציע לתושבים להגיש תביעת פיצוי כנגד המדינה, כשם שעשתה חברת סיטיפס. הוא סיכם כי ועדת הכלכלה מבקשת מכל הגורמים להקדים ככל האפשר את מועד ההפעלה של הרכבת. עם זאת אמר היו"ר כי הוא לא מאמין שחקיקה פרטית לפיצוי הסוחרים, בניגוד לעמדת המדינה, תצליח להתקדם. "אולם", הוסיף היו"ר, "אם חקיקה כזאת אכן תצליח להגיע לוועדה היא תידון בצורה מהירה".

הדיון הוקלט ושודר בפורטל הוועדה באתר הכנסת. לצפייה בדיון לחצו כאן